הדרך הנכונה לבצע איטום

בדרך כלל יש להתמקד בדף הנתונים ב"שיטת היישום". ההסבר הניתן בשיטת היישום הוא בד"כ זה המבדיל בין חומר איטום שקל ליישם אותו לבין חומר איטום מורכב ליישום. מרבית חומרי האיטום, למעט חומרי האיטום ה"שלילי" מחייבים טרם היישום כי המשטח עליו מיישמים את המוצר יהיה יבש. למרבית חומרי האיטום, למעט בחומרי האיטום של חברת WINKLER נדרש יישום פריימר טרם יישום חומר האיטום.

על מנת ליישם את מרבית חומרי האיטום נדרש כי משטח היישום יהיה:

1. נקי
2. יבש

דרישה זו רשומה במפורט בדפי הנתונים. ישנם אף מוצרי איטום בהם נדרש שהשכבה שמתחת לשכבת היישום אף היא תהיה יבשה - לדוגמא במקרה של יישום סילרים המיושמים על משטחי הקרמיקה, כאשר היצרן כותב מפורשות בדף המוצר כי השכבה שמתכת לקרמיקה- קרי הסומסום צריך להיות יבש.

בישראל, בגלל שיטת האיטום שיוצרת שכבה חדירה למים-סומסום- בין הריצוף לבין האיטום שמיושם על הבטון ניתן להניח שקיימת רטיבות או לחות כלואות. הרטיבות, הלחות הם אויבי חומר האיטום- הם מפריעים לו להיצמד למשטח ובכך מסכלים את פעולתו.

כיצד אם כן נוכל לדעת זאת ?

חברת WINKLER מייצרת חומרי איטום ושיקום מבנים 30 שנה ומציעה בדפי הנתונים שלה לבצע את הנוהל הבא:

הכנת פני השטח: יש לנקות את התשתית ביסודיות לסילוק אבק, חלקים מתפוררים, כל חומר זר או חומרים העמידים לחומרים מקשרים.

היישום יתבצע על משטח יבש: יש לבדוק את הלחות הסופית של המצע, כדי למנוע יצירת בועות בגלל לחץ אדים

הנוהל הטוב ביותר לאיתור לחות נסתרת בתשתית כולל הנחת יריעת פוליאתילן על המשטח, איטומה בעזרת סרט נצמד ולבדוק לאחר 24 שעות אם קיימת התעבות מים. במקרה שאין התעבות מים, ניתן ליישם את חומר האיטום, ואם ישנה התעבות יש להמתין לייבוש מלא.